המדריך לדירה שכורה חלק א’: סיפור אישי

המדריך לדירה שכורה חלק א’: סיפור אישי

חיפוש דירה להשכרה יכול להיות תהליך מתיש, ואף מתסכל. אנו מתזזים את עצמנו בין שלל דירות, לחוצים מרגע החתימה על החוזה, ואז חרדים לציוד שלנו בזמן ההובלה לקומה רביעית, בלי מעלית. לבסוף התסכול עוד גדל כשאנו מגלים שהדירה עליה חתמנו היא לא מה שייחלנו לו. מעבר לתקלות טכניות שיכולות להפתיע, לפעמים אנו פשוט לא מצליחים להתחבר לחלל עצמו. הדירה לא מקבלת צורה של “בית”, לא משנה מה נעשה, ולרוב לא נרצה להשקיע תקציב גבוה. זה קרה לי מספר פעמים. הריהוט היה אותו ריהוט, הסגנון העיצובי שלי נשאר דומה, אז מה השתנה?

פריטי ריהוט שעברו איתנו בין הדירות. אז מה השתנה?
פריטי ריהוט שעברו איתנו בין הדירות. אז מה השתנה?

היה טבעי עבורי להתחיל לכתוב על נושא שקרוב אלי בחיי הפרטיים, יותר רחוק מחיי במקצוע. החלל שכיום אני יכולה להגיד שהוא נקודת העוגן שלי, בו אני חיה ומחוברת אליו יותר ממקומות אחרים בשגרת חיי- הדירה שלי, שכבר מזמן הפכה לבית. התהליך שעברתי עד שזה קרה לא היה קל, נדרשו עבורי מספר מעברים ואינספור תובנות כדי שאצליח לגבש את המדריך שיעזור גם לכם להבין ולהחליט בקלות- מי הדירה המתאימה בשבילכם.

את הדירה השכורה אני חולקת עם בעלי היקר סער, באהבה והבנה. רוב הזמן בהבנה, חוץ ממתי שלא ניתן להבין את ההיגיון באי-סדר שאני שרויה בו (נושא רגיש שארחיב עליו בנפרד). עברנו כמה דירות עד שהגענו ליעד המבטחים, למקום שהוא אמנם לא שלנו אבל לגמרי מרגיש כזה. חמים וביתי, כמו שדמיינתי את הבית שלי לפחות לשלב זה בחיי, כשאני עדיין רחוקה אפילו מ-אי במטבח. הדירות שעברנו עד אליה לא הצליחו לקטוף את התואר, בואו נבין למה.

בית במושב: חלום שמתנפץ

כשסער ואני חיפשנו את בית חלומותינו השכור, עלה לנו דימוי של פינה אינטימית עם גינה. מצאנו מבנה נחמד שאמנם היה “מבנה קל“, סוג של קרוון, אך עם פרטיות רבה וגינה גדולה. באזור פסטורלי למול הפרדסים, הייתה לנו יחידת הדיור בשטח של כ-40 מ”ר מחולקים היטב, עם גינה וסוסים מסביב. את המטבחון הקטן הרחבנו ע”י הוספת שולחן-בר רב-שימושי, ובחדר השינה נכנסו בדיוק מיטה וארון.

הקסם והחלום התגלו כאשליה בלבד- הבידוד והניכור היו רבים מדי, רק החתול בחצר ואני. היו גם את הכלבים שנבחו עלי מבעד גדרות כשניסיתי להגיע ברגל למכולת, החנות היחידה במושב. אני לא יכולה לשכוח גם את העכברים שכרסמו את הקירות והגג ואכלו לנו את הראש, LITERALLY. אה, והייתה גם פריצה. הסורגים לא הועילו כי הם פשוט נשלפו מקירות הקלקר הרעועים, וגם לא הכלב של הבעלים שידע בדיוק על איזה בית כדאי לו לשמור- וזה לא היה שלנו. חיי המושב בשלב זה של חיינו נחלו כישלון.

נוף בהחלט פסטורלי. יחידת דיור בשרון.
הנוף בהחלט פסטורלי. יחידת דיור במושב.

חלל בעיר: האם זו דירה?

לאחר הפריצה, הבידוד והתלות ברכב במושב הפסטורלי החלטנו שאנחנו עוברים לעיר! התקציב שלנו לא אפשר דירה בעיר אטרקטיבית במיוחד לזוג צעיר, אך לפחות ציפינו לתחושת ביטחון גבוהה יותר, תחבורה ציבורית ומרחקי הליכה סבירים. אחרי כ-30 דירות שראינו מצאנו אחת סבירה בעיר טיפוסית בשרון. הצד החיובי היה שהיא פנתה לצמחייה (שבדיעבד שימשה כקיר טיפוס לעכברים וחבריהם) והייתה במיקום נוח מבחינה תחבורתית. לצערנו, גם היא התגלתה כחתול בשק. הדירה הייתה למעשה חלק מבית פרטי דו-קומתי, שחולק למספר יחידות דיור בצורה מעניינת- לפי קומות. הדירה שלנו הייתה לבדה בקומה האחרונה. פעם שנייה שיש לנו גג- מה יגיח ממנו הפעם?

פעם מרפסת, כיום חלון גדול שפונה לצמחייה.
פעם מרפסת, כיום חלון גדול (וקיר טיפוס) שפונה לצמחייה.

בעקבות החלוקה הלא מתוכננת, גם היחידה שלנו קיבלה ריבוי חלוקות פנימיות שיאפשרו לה להיקרא “דירה”. המטבח הורכב מכיור בלבד שאליו הוספנו עוד הפעם את שולחן הבר הרב-שימושי שלנו, וגם מעמד מאולתר לתנור. המקלחון והאסלה חלקו האחד את השני, וחדר השינה הגדול כאילו קיבל מיזוג אוויר מפתח קטנטן בקיר המשותף עם הסלון, היישר ממזגן ישן וגוזל חשמל. הדירה הייתה כל-כך חמה בקיץ (הזכרתי את הגג כבר?) שחיפשתי פתרונות קירור מבוססי קרח לרכישה באינטרנט.

הסלון הסגור. חלוקה פנימית מרובה ומזגן ישן ויקר
הסלון הסגור. חלוקה פנימית מרובה ומזגן ישן ויקר (בהחלט לא פריט ריהוט מומלץ)

המיקום הנוח עלה במחיר של רעש לא סביר מהרחוב הראשי, בדיוק מעל רמזור בו המכוניות מאיצות או לחלופין עומדות וצופרות. אמנם את חדר השינה מיקמנו בחלל הפנימי והמרוחק מהכביש, אבל הסלון הסגור בקירות ודלת נאלץ להיות גם סגור לאוויר רוב הזמן. שלא נדבר על החלוקה המשותפת בחשבונות ובניקיון המדרגות עם השכנים, שזה סיפור בפני עצמו.

דירה בת”א: לזהות הזדמנות

את הדירה השלישית כמעט פספסנו. סיימנו את הלימודים והתחלנו עבודות של גדולים, וזו הייתה הזדמנות מצוינת להוציא את המשכורת על דירה בעיר הגדולה- תל-אביב. אל הדירה הגענו לאחר כמה דירות ראויות שלא זכינו לקבל (כשלא רצינו לרכוש את כל הריהוט או כשפשוט לא רצנו מספיק מהר לתור), וגם כמה שממש שמחנו לוותר עליהן. ראינו אותה בערב ולא בנפלאות אור היום, והגענו אליה לאחר עליה של ארבע קומות. היא נראתה נחמדה, אבל הקומות הרבות והמטבח המיושן הרתיעו אותנו. לאחר מספר ימים ודירות הזויות נוספות-התפכחנו. הבנו שעדיף להתפשר על מטבח וקומה ולקבל מיקום, גודל, ועלות שהיו לטעמנו. למזלנו הרב, הייתה לנו הזדמנות נוספת, וחתמנו על חוזה!

דירה בתל-אביב- לפעמים הקסם נסתר מהעין.
דירה בתל-אביב- לפעמים הקסם נסתר מהעין. צילום: איל הצילום

מדובר בדירה של כ-50 מ”ר, בנויה בדומה לתכנון המקורי של האדריכל עוד מ-1946, מלבד המרפסת שנסגרה לטובת תוספת שטח לסלון (היינו שמחים אם הייתה פתוחה כמו פעם). חלוקת הדירה מייצרת חלל ציבורי וחלל שינה גדולים במיוחד, זאת על חשבון מטבח, שירותים ואמבטיה קטנים יותר. הדירה ממוקמת בבניין פנימי ולא כלפי הרחוב הראשי ובעלת שלושה כיווני אוויר. בסלון יש ויטרינה גדולה שפונה לגינה קסומה, דבר ממש לא מובן מאליו בעיר. המטבח אמנם ישן ומיניאטורי (“מטבח לגמדים” אנו מכנים אותו), אך הצלחנו לארגן אותו היטב ואנו מבשלים בו המון. עצם זה שיש לנו חלל המיועד למטבח ולמכשירים שבו, ולא רק כיור, זה הישג מבחינתנו. תקלות טכניות תמיד קיימות, אבל התכנון האדריכלי של הדירה ומיקומה במרחב- מייצר לנו בסיס נהדר להקים בתוכו “בית”.

נוף פסטורלי בעיר- לא מובן מאליו.
נוף פסטורלי בעיר- לא מובן מאליו. צילום: איל הצילום

מכאן אני מגיעה להבדל שחיפשנו: אותו לא תמצאו בעיצוב של הדירה או בריהוט שהדיירים בחרו. לכל דירה יש DNA משלה, שנמצא באדריכלות– במיקום שלה בעיר או במיקומה בבניין, בקירות, בגג, בחללים שתוכננו (או לא תוכננו) בה. לפני העיצוב וההלבשה הפנימית של הבית אותו נוסיף לאחר מכן, עלינו להבין מה הבסיס הפיזי הקיים. מטעויות בדירות הראשונות למדתי, אבל לא מספיק. רק אחרי שהנוכחית קיבלה את התואר בית, הצלחתי להגיע לתובנות. פתאום כשמשהו מרגיש נכון- אפשר להבין למה כל מה שלפניו פשוט לא היה הדבר האמתי.

אז לפני שתגיעו לרגע המכריע של בחירת הדירה, אני רוצה לצייד אתכם בכלים איתם תוכלו לבחון את ההשפעה האדריכלית על הפוטנציאל של הדירה. באמצעותם, נוכל להבין מה הדירה המתאימה עבורנו, מה נקבל ועל מה נתפשר. מבטיחה לכם שתוכלו לחסוך הרבה רגשות החמצה, בזבוז זמן ועוד תחושות שליליות כאלו.

בינתיים אשמח שתספרו לי בתגובות מטה- על הסיפורים שלכם עם הדירות השכורות, בטוחה שלכל אחד מכם יש כזה. בואו נצחק עליהם ורק נלמד להמשך!

רוצים לדעת מה רשימת הקריטריונים שלי למציאת הדירה המושלמת? המשיכו לחלק ב’. לא רוצים לפספס את המדריך הבא שלי? הירשמו לעדכונים מטה, מבטיחה לשלוח רק דברים איכותיים.

אהבתם? אשמח שתשתפו!

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. אחלה סיפורים! מחכימים מהמעברים, זה בטוח.

    1. תודה! אכן מכל מעבר כזה למדנו מה טוב לנו ומה פחות.

כתיבת תגובה